השבוע לפני 69 שנים, פרצו לוחמי הפלמ"ח למחנה המעצר בעתלית ושחררו 208 יהודים, שנעצרו ע"י הבריטים בניסיונם לעלות לארץ ישראל. העצירים הוברחו לקיבוצים באזור ו"נטמעו" בתוך אוכלוסיית הקיבוצניקים, כל שהבריטים לא יוכלו לזהות מי חבר הקיבוץ ומי מעפיל  "לא לגאלי". דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על ההעפלה לארץ ישראל .

א. למרות ההבטחה הבריטית להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, השלטון המנדטורי הוציא השכם והערב מנשרים למניעת עליית היהודים לארץ. משרד החוץ הבריטי בלונדון פירסם כמה החלטות כנגד העליה שנקראו "הספר הלבן". המנדט הוציא כמות מוגבלת של סרטיפיקטים (רשיונות הגירה לארץ ישראל) שגרמו לאכזבה תסכול וכעס. התוצאה המוסדות היהודיים השונים החלו ליזום מבצעי עליה בלתי לגאלית (בלתי "חוקית) להבאת יהודים ארצה .

ב. ההיסטוריונים נוהגים לחלק את תנועת ההעפלה (כונתה גם עליה ב') החל משנת 1934 . האמת ההיסטורית כי העליה ללא רשיונות החלה שנים רבות קודם. אם יורשה לי אתן דוגמא אישית. אבי ז"ל הגיע עם קבוצת יהודים מפולניה (רובם חברי התנועה הרוויזיוניסטית) בחורף 1932 לנמל ביירות –לבנון. מבריח ערבי העביר אותו באחד הלילות לכיוון קיבוץ כפר גלעדי. הקבוצה התחבאה מאחורי אנדרטת האריה בבית הקברות בתל חי, כשבנות הקיבוץ יוצאות עם סלסלות קש "לקטוף פרחי שדה" ומתחתם תפוחים ותפוזים וכמה עוגיות למעפילים. באותה שנה (חודש מרץ 1932) הגיעו צעירים יהודים רבים להשתתף באירוע הספורט הקרוי "מכביה". רבים מהם "נעלמו ונשארו בארץ.

ג. ההעפלה התעצמה והתגברה בשנת 1934. הרקע העיקרי לכך, ההחמרה במצבם של יהודי גרמניה בעקבות עליית המפלגה הנאצית לשלטון וכן התגברות אירועים אנטישמיים ברחבי אירופה. הפניות של הארגונים היהודיים לשלטונות המנדט להגדיל את כמות הסרטיפיקטים ולאפשר עלייה מוגברת נידחו בצורה ברוטלית. תנועות הנוער היהודיות באירופה, התנועה הרוויזיוניסטית ומטה "ההגנה" בארץ ישראל, החליטו להגביר את העליה הבלתי ליגאלית, כפי שקראו לה אז "עליית אף על פי". מבצעי ההעפלה ארצה התגברו בשנים האלה 1934 עד 1939.

ד. בשנת 1939 הצטרף דוד בן גוריון לתומכים בהגברת העליה הבלתי לגאלית. התנועה הקיבוצית, במיוחד חברי הקיבוצים של הקיבוץ המאוחד החליטו להקים את הארגון "המוסד לעליה ב' " והעמידו בראשו את שאול אביגור. באותה שנה פרצה מלחמת העולם השניה שהחלה בכיבוש הפתע של פולניה. ההחלטה הייתה אז כי ההעפלה ארצה תהא מבצע הצלה של יהודי אירופה מציפורני הנאצים. מבצעי ההעפלה הלכו והתגברו. ההתמקדות הייתה אז בעלייה מארצות הבלקן ומהברחת יהודים בדרכי יבשה, עקב הקושי האדיר להפלגות ימיות בזמן המלחמה. מבצעי הצלה אלה נמשכו עד תום מלחמת העולם בשנת 1945.

ה. בתום מלחמת העולם החלו המוני הניצולים מהשואה האיומה להביע רצונם לעלות לארץ ישראל. לא רק שהבריטים סרבו לעליית הניצולים אלא שאניות הצי הבריטי, החלו בהסגר ימי על חופי הארץ. הבריטים הפעילו לחצים רבים על מדינות אירופה, לא לאפשר הפלגות של אוניות מעפילים. הקבוצות השונות שעסקו בהצלת פליטי השואה והבאתם ארצה, הקימו תנועה בשם "הבריחה" והחלו לנייד את הרוצים לעלות ארצה למחנות עקורים. במחנות אלה דאגו מתנדבים ללמד השפה העברית, לדאוג לחינוך ילדים ונוער, עד שהתאפשרה הברחתם לארץ ישראל.

ו. בשנים 1945 עד 1948 ארגנו אנשי "המוסד לעליה ב' " אניות עליהם הופקדו אנשי הפלמ"ח (הימאים מהפלוגה הימית הפלי"ם) באין סוף של מבצעים הירואיים  שכללו נסיונות הנחתת הספינות על חופי הים, או עגינת האניה בסמוך לחוף כשמאות מתנדבים לוקחים המעפילים על ידיהם בנסיון להעבירם לחוף מבטחים. הבריטים עצרו בכח ובברוטליות ספינות רבות. למעלה מ-50000 מעפילים נעצרו על ידי חיילים בריטים והועברו באניות גירוש למחנות מעצר בקפריסין ואפילו לאי מאוריציוס המרוחק.

ז. כאן המקום להזכיר כמה מהאסונות הגדולים שקרו למבצעי ההעפלה. בסוף שנת 1940 עצרו הבריטים שלוש ספינות מעפילים  שהביאו כ-3500 יהודים מגרמניה, אוסטריה וצ'כסלובקיה  הספינות "מילוס" "פסיפיק" ו"אטלנטיק". כמחצית מהעפילים הועברו לאניית גירוש בשם "פאטריה". התכנית הייתה לשלוח העצורים לאי מאוריציוס (אי הנמצא בדרום מערב האוקיינוס ההודי ).בחירת מחנה מעצר כה מרוחק הייתה במטרה של הבריטים להרתיע ולהפחיד את המעפילים ומארגני ההעפלה, מלהמשיך במבצעים להגעה לחופי הארץ. מפקדי "ההגנה" החליטו למנוע ההפלגה ע"י הטמנת פצצה האנית הגירוש. עקב טעות בכמות חומר הנפץ, נפער חור גדול באניה. מרבית המעפילים הצליחו להינצל אבל 216  מהיהודים טבעו בים (לאלה נוספו 51 מצוות האניה וחיילים בריטים). הניצולים לאחר קול זעקה שקמה בעולם הועברו למחנה המעצר בעתלית. על היגון הרב נוספה הבעיה כי יתרת מעפילי שלוש האניות הועברו למחנה המעצר במאוריציוס.

ח. בסוף שנת 1941,לאחר שמצב היהודים בארצות הבלקן הלך והחמיר, בעיקר יהודי רומניה, ארגנה התנועה הרוויזיוניסטית "ביתר" ספינת מעפילים בשם "סטרומה". על סיפונה עלו 769 מעפילים. האניה הייתה רעועה ומיושנת ועקב תקלות רבות סבל המעפילים היה רב. כשהגיעה "סטרומה" לחוף איסטנבול, פנתה הסוכנות היהודית לשלטון הבריטי בבקשה לאפשר ליהודים להגיע ארצה, אפילו על חשבון סרטיפיקטים שאושרו. לא רק שהבריטים סרבו בתוקף אלא דרשו מהתורכים לגרשה (רק כמה ילדים הורשו לרדת לחוף). התורכים גררו את ספינת המעפילים ללב ים, למרות שידעו כי לא תוכל להפליג. פיצוץ עז גרם לספינה לטבוע על כל נוסעיה (למעט ניצול אחד). ההשערה הייתה כי צוללת רוסית חשב כי "סטרומה" היא אנייה גרמנית וירתה טורפדו שטיבע אותה. כאן החובה לציין שספינות מעפילים נוספות נפגעו וטבעו, היו מאות שניספו ואלה שהצליחו להינצל, נאסרו ע"י הבריטים למחנות מעצר.

ט. זרם ספינות ההעפלה הלך וגבר. רק לעיתים רחוקות  הסכימו הבריטים לאפשר למעפילים להכנס ארצה על חשבון מכסת הסרטיפיקטים ( 18000 בשנה בלבד). היהודים על האניה שעגנה בנמל האיטלקי לה ספציה הכריזו על שביתת רעב, התקשורת הבינלאומית געשה ורעשה. כשנודע הסיפור בארץ הצטרפו אלפים לשביתת הרעב. הבריטים נכנעו ושתי ספינות מעפילים בשם: "דב הוז" ו"אליהו גולומב" הורשו להכנס לנמל חיפה. כמובן הסיפור ההירואי ביותר היה סיפורה של אניית המעפילים "אקסודוס" (השם הלועזי ליציאת מצרים). אניית נופש ישנה ששופצה ועגנה באיטליה. בלחץ הבריטים האנייה לא הורשתה להפליג מאיטליה. ביולי 1947 חמקה והגיעה לנמל בצרפת. 4500 מעפילים, רובם פליטי השואה, עלו על האנייה. הצרפתים בלחץ בריטי, אסרו ההפלגה. מפקד האנייה יוסי הראל, הצליח להפליג לים הפתוח בדרכו לארץ ישראל. כשקרבה האניה לחופי הארץ, ארבו לה משחתות בריטיות וכשסרבה לעצור, נגחו בה בחוזקה. חיילים בריטים הצליחו לעלות על האנייה וניתקלו במלחמה זוטא של המעפילים. שהשליכו עלים קופסאות שימורים. הבריטים לא היססו להשתמש בנשק חם הרגו שני מעפילים וקצין ימי ופצעו רבים. האקסודוס "נגררה" לנמל חיפה. בכח רב הועברו לשלוש אניות גירוש. המטרה הייתה ללמד המעפילים לקח. הגירוש הראשוני היה לנמל היציאה הצרפתי. המעפילים סרבו לרדת ומאבק עיקש וקשה נמשך 24 ימים. לבסוף הפליגו האניות לנמל הגרמני המבורג ושם הורדו בכח רב והועברו למחנה עקורים בחלק הכיבוש הבריטי של גרמניה. הסיפור גרם לכיסוי תקשורתי נרחב, שלא אהד את הבריטים. סיפורה של "אקסודוס" נכתב בספר ע"י הסופר ליאו יוריס ולימים לסרט שזכה למליוני צופים.

י. ההעפלה לא הפסיקה ליום אחד. נוספו לה מבצעי הטסה של יהודים מעיראק שנחתו במנחת ארעי בבקעת יבנאל. "תעשיית" זיופי מסמכים שהביאה עולים כ"נשואים" לבעלי סרטיפיקטים. גם הברחת יהודים מארצות ערב  בחצייה לילית של הגבול הצפוני.  בחודש אייר תש"ח ( מאי 1948) עם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, פורקו מחנות המעצר בקפריסין ובמאוריציוס. מעפילי "אקסודוס" הגיעו ארצה כעולים חדשים. השאלה ההיסטורית העיקרית היא כיצד העזו השלטונות הבריטים בארץ ישראל למנוע כניסתם של יהודים שעברו שנים של תופת וייסורי גיהנום  במחנות הריכוז וההשמדה. כל זאת לאחר שאלפי בני עמנו התגייסו לעזרת הצבא הבריטי במלחמתו כנגד גרמניה ושותפיה במלחמת העולם השניה. רוע, רשע, צביעות שעלינו לזכור ולא לשכוח.

ארשה לעצמי לסיים בהמלצה לקוראינו . בחופשת החנוכה או בכל הזדמנות אחרת, אני ממליץ בלב שלם לבקר במוזיאון מחנה המעצר למעפילים בעתלית. ילדיכם יוכלו לראות ספינת מעפילים, שיחזור מחנה המעצר ומצגות היסטוריות מרתקות ומעניינות.